מעוצב מבוץ החימר האמזוני, המבער קטורת הזה נולד מהאדמה החיה.
ידיו של האומן הקדר הן אלו שעיצבו אותו, והטרנספורמציה שלו מתרחשת באש העזה של התנור, שם החומר נצרב, נבדק ומוקדש. כאשר הוא מקבל את הקטורת, המבער הופך לשומר האש והריח, בסיס קדוש שבו התמצית מוצאת מנוחה לפני שעלייתה לעשן. זו האדמה התומכת באש, כדי שהבלתי נראה יוכל להתגלות.
האש לא רק מקשה את החימר, היא מעוררת את הזיכרון הקדום של האדמה, והופכת כל יצירה לייחודית, בלתי חוזרת, נושאת זהות. כאן, הקרמיקה מפסיקה להיות חפץ ותופסת את תפקידה הטקסי.
